מנהיגות:
למילה מנהיגות יש התייחסות ענפה בספרות המקצועית. בסופו של דבר מנהיג הוא אדם אשר מוביל אנשים וגורם להם ללכת אחריו.
עלינו לזכור כי מנהיגות אינה הגדרה של רמת מוסר. אלא שמנהיג הוא הוא אדם, כמו כל אחד מאתנו. אשר נתון לאותם רגשות, וגוונים אנושיים. מכאן, לא כל מנהיג הינו אדם טוב.
מנהיגים זקוקים למונהגים כדי להוביל.
ברגע שנזכור זאת, נשאף אנחנו להיות טובים יותר וכן נשאף, כמונהגים למנהיגים טובים יותר.
“Scholars should remind us that leadership is not a moral concept. Leaders are like the rest of us: trustworthy and deceitful, cowardly and brave, greedy and generous. To assume that all leaders are good people is to be wilfully blind to the reality of the human condition, and it severely limits our scope for becoming more effective at leadership.”
(Kellerman, 2004, p45)
למעשה קיימת הבנה כי מנהיגות מוגדרת הן ע"י האדם "המנהיג" עצמו, אך לא פחות מכך באמצעות המונהגים.
אז מהי מנהיגות?
מנהיגות הינה היבט בתוך ההתנהלות הניהולית
- דוגמה אישית – אדם שהוא מנהיג מהווה מודל לחיקוי בין אם במודע או שפחות עבור מונהגיו. לא רק "לדבר על" אלא "לעשות את". דוגמה אישית של קיום ערכים, התנהגות בין אישית וניהולית כריזמטית מעוררת השראה בקרב אחרים. ומעודדת את המונהגים לפעול כמו המנהיג.
- חיבור לחזון וערכים – עמוד שדרה מנהיגותי הוא נדבך חיוני בניהול. עשייה תואמת ערכים מובילה לתרבות ארגונית איכותית וחזקה. את הערכים יש לשקף ולהגיד, ועם זאת יש לפעול בהתאם להם בכל מצב, בין אם שגרה, משבר, שינוי או מעבר. החזון הוא המגדלור – ומכאן, שגם עליו להיות גלוי וידוע לכל. הוא מנחה את הדרך, הפעולות ומיישר את קו המשימות עם תעדופן.
- הקשבה – הקשבה מתחילה קודם כל בפנים. בעולם רווי גירויים והסחות דעת, רמות הלחץ והעומס המנטלי בהם אנו נתונים רק גדלות. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באדם בתפקיד ניהולי. מצופה שמנהיג ידע לווסת את עצמת הסטרס, וההצפה. ידע למתן ולווסת רגשות ובכך להגביר הקשבה הן לעצמו ובעיקר לסביבתו.
- זיהוי צרכים – הקשבה לסביבה, לעובדים, למשק, ללקוחות, מביאה עימה יכולת זיהוי צרכים ומגמות. היכולת של מנהיג לראות מעבר לפני השטח ולזהות מה מניע תהליכים, אנשים, מה הצורך שמאחורי התנהגויות "מפריעות" אינה טריויאלית ודורשת רמות וויסות עצמי, פתיחות והקשבה גבוהות. ברגע שקיים זיהוי צורך ניתן להתאים מענה מפתח ומקדם.
- גמישות מחשבתית – כמנהל ומנהיג אדם נמצא לא מעט בפני מצבים הדורשים חשיבה "מחוץ לקופסה" האם יש דבר כזה? כדי להיות מסוגל לראות את התמונה המלאה, ולאפשר לעוד דרכי פעולה לעלות, על המנהיג להיות מסוגל לפתח כלים לחשיבה יצירתית ופתרון בעיות. זה מתחיל במיומנות שאילת שאלות, ממשיך בהקשבה וקבלת מגוון של דעות שלעיתים סותרות או הפוכות מתפיסתו ודעתו האישית. הפתיחות הזו, היכולת לשלוט בהסחות דעת ולווסת רעשי רקע מובילה לפיתוח של חשיבה יצירתית וגמישות מחשבתית. הצמדות לעמוד שדרה ניהולי מבוסס ערכים וחזון אינו אומר קשיחות מחשבה. אלא לראות של שלל הדרכים המובילות ליישום החזון ואולי אף היכולת להבין מתי יש צורך לשנות.
- מנהיגות היא לדעת לפתח ולהצמיח את האנשים שאיתם אנחנו עובדים – מנהל מנהיג אינו מאויים מעובדיו המצליחים. מעצם היותו, מנהיג מאפשר ביטוי אישי, והתפתחות לצוותים ולאנשים תחתיו. באמצעות אתגרים מותאמים, יעדים ברורים, וקבלת כשלונות כשלבי למידה כמו גם למידה מהצלחות. קרקע של תנאים פיזיים ובין אישיים איכותיים תוביל לצמיחה והתפתחות של האנשים בארגון ברגע שהם ייתפתחו כך מתפתח גם הארגון. למעשה במציאות של היום, זו הדרך לשמר אוכלוסייה בארגון, ולשמור על תחושת שייכות, אכפתיות וערך.
- מסרים ברורים, עקביים, תקשורת פתוחה ושקיפות – בכדי שהמכונה הארגונית תפעל בצורה משומנת, המסרים חייבים להיות עקביים ושקופים. מנהל מנהיג, אחראי על פיתוח תקשורת פתוחה, מבוססת אמון, ושקופה. יידוע אנשי הארגון בתהליכים, החלטות, שינויים ועניינים שוטפים – מהווה בסיס ביטחון ארגוני. מחזק תחושת חיבור ושיתוף.כאשר כל המסרים אינם רק חד צדדיים. עליו להיות פתוח למה שמגיע מהשטח, וקשוב לרחשי לב העובדים. שקיפות ותקשורת פתוחה נוצרות כאשר המנהל המנהיג מאפשר לעובדים לשתף, לחלוק עליו ואיתו.
- לקיחת אחריות ולא אשמה – מנהיגות נמדדת באחריות. חיפוש אשמים מסרס את החוסן הארגוני. אין מדובר כאן במעשים שאינם חוקיים כמובן, אלא בתהליכי עבודה אשר לא פעם נתקלים בקשיים, נכשלים גם אם מדובר בטעויות – על השיח לשמור על רמה של אחריות – ומכאן מציאת פתרונות ולא אשמה – המובילה למציאת אשמים ועונשים. בדיוק המשמעות של פרואקטיביות לעומת ריאקטיביות.
איך הקשובה משתלבת?
המיינדפולנס נותן לנו כלים מצויינים לתרגול הקשבה פנימית וחיצונית.
מסייע בוויסות עצמי, פתיחת מרחב של חשיבה ואפשרויות פעולה.
בעזרת המיינדפולנס, אנחנו מתרגלים זיהוי של רגשות, מחשבות.
הנשימה בתרגולים, הינה עוגן אליו חוזרים כאשר חווים עלייה בקצב המחשבות.
ההבנה שיש בסיס, גם כאשר מרגיש שאנחנו בהצפה מחשבתית או רגשית, מאפשרת תחושת יציבות, גם כשהכל סוער.
זיהוי הגירויים הנקלטים דרך החושים, ומה המחשבות והרגשות שעולות בנו, מתוך התבוננות לא שיפוטית. התבוננות מודעת, הינה מתוך חמלה וקבלה.
קבלת המצב כפי שהוא עכשיו. זה מה שקורה בי כרגע. עובר בי כרגע.
חמלה מקדמת צמיחה, בעוד שיפוטיות – טוב או רע – מסרסת.
גם אם בטווח הקרוב לעיתים נדמה כי השיפוטיות מניעה אותנו לפעולה, אך למעשה היא מרעילה את הערך העצמי שלנו ומונעת מאיתנו להתקדם.
ההבנה בזכות המיינדפולנס שכל רגע חולף, מביאה תובנה של אי האחזות.
כלומר, יש תנועה, זרימה, והגלים האלה לא פה להשאר.
נוכחות בכאן ועכשיו מתוך הקשבה, היא הבסיס לקבלת העצמי והאחר, הקשבה למה שמגיע, מאפשר יצירתיות וגמישות מחשבתית.
המיינדפלונס הוא עולם קסום של תפיסת עולם. מנהלים, מנהיגים אשר מתרגלים אסטרטגיות של חמלה עצמית, אי האחזות, נשימות הופכים למודעים יותר כלפי עצמם, משפרים את ה Wellbeing שלהם ומכאן בהשפעה ישירה את של הארגון כולו.
תרגול הקשבה אינו רק אישי אלא משמש ככלי להבנת הסביבה, וקבלת השונות בה, קבלת התנודות.
מחזק חוסן אישי ובכך מסייע ומשפיע משמעותית בחיזוק החוסן הארגוני.
עכשיו דמיינו שהארגון שלכם, המנהל שלכם, אתם, פועלים מתוך זה…
בואו נדבר!
Kellerman, B. (2004). Bad leadership: What it is, how it happens, why it matters. Harvard Business Press.
Hougaard, R., Carter, J., & Coutts, G. (2016). Mindful leadership: Achieving results by managing the mind. Leader to Leader, 2016(79), 49-56. –
Bolden, R. (2004). What is leadership?. Centre for) Leadership Studies, University of Exeter.)